יזכור

בן בריינה ושמריהו שמואל

קיבוץ עלומים

בן 23 בנופלו

נפל ביום ג' באלול תשנ"ז (05.09.1997)

מקום מנוחתו בית העלמין ניצן (חלקה צבאית)

יוחנן- אברהם נולד ביום ג' בתשרי תשל"ה (19.9.1974) בקיבוץ עלומים שבנגב. יוחנן היה בן שני להוריו, שעלו מארצות-הברית שנתיים לפני היוולדו, במטרה להקים משפחה בארץ ולחנך את ילדיהם על ערכי היהדות והציונות. כשהיה יוחנן בן שנה עברה המשפחה לקרית ארבע וארבע שנים לאחר-מכן התיישבה במושב נצר חזני, שבדרום רצועת עזה. 

כאשר הגיעה המשפחה לנצר חזני, פגש יוחנן לראשונה בים. זאת היתה אהבה ממבט ראשון ומאז כל קיץ ובכל הזדמנות מיהר יוחנן, שחש במים כדג, לים. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי נאות קטיף שבגוש קטיף, שם למד עד כיתה ח' ולאחר-מכן המשיך בלימודיו בישיבה התיכונית אור עציון שבמרכז שפירא, בה למד בתנאי פנימייה וחזר הביתה כל שבת שנייה. בישיבה התיכונית למד במגמה הביולוגית וכראוי לאוהב טבע ואדמת הארץ, עשה את עבודת הביוטופ שלו על שיטה חקלאית ייחודית לרצועת עזה, שנקראת "מואסי". לאחר שסיים את לימודיו בתיכון הלך יוחנן ללמוד שנה במכינה הקדם-צבאית בבית יתיר. הוא למד לימודי קודש בד בבד עם לימודי ניווט וקריאת מפות. במהלך שנות לימודיו הדריך יוחנן במסגרת תנועת בני עקיבא והרבה לטייל בארץ, וכך למד להכיר את מסלולי הטיול היפים והמעניינים ביותר.

באוגוסט 1993 התגייס יוחנן לצה"ל. ועבר את המסלול המפרך של הכשרתו ללוחם השייטת. לאורך כל חודשי ההכשרה נחשב יוחנן לחניך מצטיין על-ידי מפקדיו וחבריו, בשל המשמעת והשקט הפנימיים שלו, חייכנותו וטוב ליבו, שצויין בספר סוף המסלול. כאשר החל יוחנן להדריך, דמות המפקד שהתווה היתה דמות להערצה בעיני חניכיו, לא בגלל כוח שהפגין, אלא בשל סבלנותו ורגישותו.

ביום ג' באלול תשנ"ז (5.9.1997) נפל רס"ל יוחנן בקרב בלבנון כאשר הוא ועוד אחד-עשר לוחמי שייטת נפגעו ממטען צד בדרכם לפעילות מבצעית. יוחנן נטמן בבית-העלמין בגוש קטיף. 
ובעקבות תהליך "ההתנתקות" הובא יוחנן בשנית לקבורה בחלקה הצבאית בבית העלמין בניצן ביום כ"ה במנחם-אב תשס"ה (30.8.2005) לאחר שנעקר מחולות גוש קטיף. 

(מידע זה מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור" שנערך ע"י משרד הביטחון)