יזכור

בן חנה ומיכאל

קיבוץ סעד

בן 21 בנופלו

נפל ביום י"ז בתמוז תשמ"ב (08.07.1982)

הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות

מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי סעד

יאיר נולד ביום ג' בחשוון תשכ"ב (13.10.1961) בקיבוץ סעד. יאיר למד בבית-הספר היסודי "דעת" בקיבוצו, ובבית-הספר התיכון "יבנה" שבקיבוץ יבנה. בן בכור הוא היה, ודמותו הייתה למופת בקרב בני-משפחתו הצעירים ממנו ובקרב חבריו. יאיר היה חבר בתנועת "בני עקיבא" ובאיגוד הספורט הדתי "אליצור". חוסנו הגופני מצא ביטוי בפעילות ספורטיבית שבה הצטיין. הוא היה אלוף בשחייה, הצטיין בריצה למרחקים בינוניים, שיחק כדורסל וכדורעף בקבוצות קיבוצו סעד. יאיר היה בוגר קורס מדריכי כדורעף בגבעת וושינגטון. הוא זכה לאותות הצטיינות בתחרויות בקפיצה לגובה ובשחייה. בבית-הספר היסודי בקיבוצו הוא זכה ב"אות הספורט".

הוא התגייס לצה"ל בנובמבר 1979, ושירת בסיירת בחטיבת גולני. ביולי 1980, עבר יאיר קורס סיירים. בראשית שנת 1981, הוא עבר קורס מ"כים ועלה לדרגת רב"ט. לאחר מכן, עבר יאיר קורס מש"ק סיירים ועלה לדרגת סמל. בפברואר 1982, הוא עלה לדרגת סמ"ר. במלחמת שלום הגליל היה יאיר עם יחידתו בחוד הכוח, שכבש את הבופור. הוא המשיך במסע הקרבות לאורך כל הדרך בגיזרה המערבית בלבנון.

ביום י"ז בתמוז תשמ"ב (8.7.1982) כחודש אחרי שפרצה המלחמה, היה יאיר בדרכו לקיבוץ העוגן, להשתתף באזכרה ביום השלושים לנפילת חברו בקרב. הוא נסע ברכב צבאי, בכביש תל-אביב-חיפה. כשעבר ליד מעקף עתלית, אירעה תאונה, ויאיר נהרג יחד עם עוד שני נוסעים שהיו איתו.  יאיר הובא למנוחות בבית-הקברות בקיבוץ סעד.

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "יאיר היה מעמודי-התווך של צוותו ושל היחידה כולה. כוחו הגופני, הרצון העז, ההומור האופייני, המחשבה הבהירה והעמוקה, ומעל לכול - אמונתו החזקה בצדקת הדרך, הפכוהו לאחד החיילים הבולטים ביחידה, ואחד האנשים שהופכים למקור של הערצה וחיקוי לחיילים צעירים יותר".

(מידע זה מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור" שנערך ע"י משרד הביטחון)