יזכור

בן פאולה ושמואל חיים

קיבוץ סעד

נפל ביום כ"ו באב תש"ח (31.08.1948)

בן 22 בנופלו

מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נחלת יצחק

משה- יוסף נולד ביום י"ב בכסלו תרפ"ז (18.11.1926) בווינה, בירת אוסטריה, ובראשית מלחמת העולם השנייה, בהיותו בן 13, היה בין הילדים היהודים שהצליחו להגיע לאנגליה. כשהתבגר גויס לעבודה במכרות-הפחם. העבודה היתה מעל לכוחותיו והוא חלה במחלה כרונית. אביו של משה הצליח לשרוד מאימי מחנות הריכוז והמוות. הוא העפיל ארצה, אך נתפס על-ידי הבריטים והוגלה למאוריציוס עם אחותו, שניהם מניצולי "פטריה".

בשנת 1944 כשחזר אביו מאי-הגירוש, עלה גם הבן לארץ והצטרף לקבוצת סעד, בה עבד בענפי תעשייה חקלאית ואת שעות הפנאי היה מבלה לרוב בקריאה. עם פרוץ המאורעות שימש כמקשר עם אנשי הצבא הבריטיים שחנו בסביבה. 

עם הקמת המדינה שירת בפלמ"ח. פעם נשלח לתצפית על גג בית-הביטחון בקבוצה, והוא עמד בה בכל שעת ההפגזה, עד שנקרא לרדת למקום מחסה. בהפוגה הראשונה הוטס צפונה לשם ריפוי, אך עם חידוש הקרבות הפסיק את הטיפול ושב לקבוצת סעד, אל שורות מגיני המקום.

משה-יוסף נפצע קשה בתאונת דרכים ביום כ"ו במנחם-אב תש"ח (31.8.1948) כשחזר מביקור אצל הרופא המחוזי ונפטר כעבור שעות אחדות. נקבר בבארות יצחק. ביום י"ח בחשוון תשי"א (29.10.1950) הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

(מידע זה מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור" שנערך ע"י משרד הביטחון)