יזכור

בן אליס ודוד

מושב שוקדה

בן 19 בנופלו

נפל ביום ל' בתשרי תשס"ד (26.10.2003)

הותיר אחריו ארבע אחיות ואח

מקום מנוחתו בית העלמין נתיבות (חלקה צבאית)

אברהם התגורר במושב שוקדה מיום היוולדו ועד יום מותו, מסלול לימודיו עבר בגן "רותי" בתושיה, בבית הספר היסודי "תושיה" שבכפר מימון ובחטיבת-הביניים ובבית-הספר "תיכון חדש" בנתיבות.

מגיל חמש-עשרה וחצי היה אבי לנציג הנוער של מושב שוקדה ב"מועצת הנוער" במועצה בשדות הנגב. הוא דאג לכך שיארגנו לנוער פעילויות חברתיות, טיולים ומסיבות ודאג לתעסוקה לבני נוער שלא למדו. אבי אהב מאוד את הארץ ואת נופיה, לטייל טיולים רגליים בשדות המושב.

ביום 5.8.2003 התגייס אבי לצה"ל ובתום אימוני הטירונות עבר קורס נשקים בצריפין ושובץ כנשק בביסל"ח (בית-ספר למ"כים), שם הספיק לשרת כחודש וחצי.

ביום ל' בתשרי תשס"ד (26.10.2003), בעת שיצא לבלות עם חבריו, נהרג אבי בתאונת דרכים באשדוד והובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בנתיבות.

חבריו של אבי מהמושב מספרים עליו: "אבי, נער שכולם אוהבים, אדם זהב עם לב נשמה. אפשר לומר על אבי בפירוש את המשפט: 'איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא'. אדם שכל הזמן מחייך ונהנה מכל דבר בחיים, בכל דבר הוא מוצא את הטוב. בכל פעם שלמישהו היה עצוב או משעמם ישר היה הולך לאבי ותמיד היה לו מה לעשות ולצחוק או סתם לשבת ולהעביר את הזמן. היה מעניין כשאבי היה נמצא. המלים עוד רבות ושבחו של אבי עוד גדול... אנו זוכרים איך היינו יושבים עם אבי ומעשנים נרגילה בכיף ותמיד כשהגיע התור של אבי היית יכול לחכות הרבה זמן. היו גם קטעים עם הבדואים שהיינו הולכים אליהם כל ערב לשתות תה וקפה עם נרגילה. כל שבת היה חווייה עם אבי, כל יום שישי היינו יושבים מחוץ לבית-הכנסת ומפצחים גרעינים ומספרים חווייות מהשבוע שעבר עד שהזקנים היו מכניסים אותנו ואז גם בתוך בית-הכנסת היינו מדברים הרבה... אחר כך אחרי האוכל היינו הולכים לשבת בתחנה או בגן שעשועים וכמובן שאבי היה מגיע ראשון. ביום שבת היינו הולכים לטייל בפרדסים וכמובן שאבי היה מכיר את כל השטחים בעל-פה ויודע איפה ומתי גדל כל דבר. היינו מטיילים עד שכולם היו מתעייפים חוץ מאבי שהיה אדם חזק מאוד פיזית ומנטלית. אבי אהב פירות ונהג לאכול פירות ואבטיחים בשטח, ולדבר שעות ארוכות בטלפון. אבי אהב לשמוע כל סוג של מוזיקה, היה חברותי מאוד, אופטימי וקשוב לכולם ומצא פתרונות לכל דבר. אבי הוא אדם שאי אפשר לשכוח ותמיד נתגעגע אליו, נאהב ונזכור אותו. לא נשכח אותך אבי ולא נסלח לבן העוולה הפוגע. אוהבים, אהבנו ותמיד נאהב, שמך לעד חקוק בליבנו."

(מידע זה מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור" שנערך ע"י משרד הביטחון)