סדנא בנושא סיעוד לעובדים זרים

בשדות נגב הסתיימה סדנא מיוחדת שפותחה עבור עובדים זרים בתחום הסיעוד במטרה לתת להם כלים להתמודד עם שגרת יומם המאתגרת ולהכינם לשעת חירום. הסדנא הינה פיילוט שיורחב לכלל מרכזי החוסן בעוטף עזה.


חדש בשדות נגב סדנא בנושא סיעוד לעובדים זרים

 

בשדות נגב הסתיימה סדנא מיוחדת שפותחה עבור עובדים זרים בתחום הסיעוד במטרה לתת להם כלים להתמודד עם שגרת יומם המאתגרת ולהכינם לשעת חירום. הסדנא הינה פיילוט שיורחב לכלל מרכזי החוסן בעוטף עזה.

 

עובדים זרים בתחום הסיעוד חשופים למצבי לחץ גם בשגרת יומם: קשיש שנפל, קשיש  שאינו ישן בלילות, חולי, בלבול ועוד, כשכל זה מתרחש הרחק הרחק מביתם,במדינה זרה, ללא שפה, ללא משפחה הקושי גובר ועוד לא הוזכרו מצבי החירום.

במרכז חוסן בשדות נגב  ביחד עם הקואליציה הישראלית לטראומה פועלת תכנית ראשונית כפיילוט לפיתוח משאבי התמודדות אצל קבוצה של עובדים זרים בתחום הסיעוד, התכנית הופעלה במרכז היום לקשיש במועצה האזורית שדות נגב והונחתה ע"י גב' רותי זיגל עו"ס וגרונטולוגית מעמותת "עמך".

השלב הראשון בתכנית היה לקבל את הסכמת המשפחות המעסיקות כי במשך שישה שבועות פעם בשבוע למשך שעה וחצי העובד לא ישהה על יד הקשיש. עוד הוסבר למשפחות כי מעבר למתן כלים לעובדים עצמם התכנית עוסקת גם בהדרכת העובדים כיצד להקל על הקשיש ולהיות קשוב לצרכיו בתקופות חירום.

בשלב השני נפגשו חברי הקבוצה למפגש הכרות ראשוני על מנת לברר באיזה שפה תתנהל הקבוצה, איזה חוויות הם עברו ב"צוק איתן", מה הם רוצים ללמוד ולדעת ועוד . מהפגישה הזו עלה שכל המשתתפים בקבוצה הם "מגרלה" שבהודו, ושהקבוצה צריכה להתנהל באנגלית ושרובם חדשים באזור ולא מכירים מצבי חירום. ההתרשמות היא שמדובר בקבוצת אנשים מנומסת ושקטה שמגיעים מתרבות שמנסה לרצות.

התכנית נבנתה בצורה כזו שהמפגש הראשון עסק בהכרות, שבירת הקרח וחוזה ראשוני שהבטיח למשתתפים שמה שמסופר בקבוצה נשאר בקבוצה. המפגשים הבאים עסקו בהסבר על מה היא חרדה ומה התסמינים שלה גופניים, מנטליים, והתנהגותיים, מה זאת אזעקה ומה הן הוראות ההתגוננות, כיצד להתכונן לשעת חירום ע"מ לסייע לקשיש: הכנת רשימת תרופות, רשימת טלפונים לשעת חירום להכיר את הדרך למרחב המוגן מראש ועוד. מפגש נוסף עסק בניהול קונפליקטים.

בכל מפגש למדו המשתתפים טכניקה לוויסות עצמי ורגיעה- התמקדות בנשימה, קרקוע, "מקום בטוח", הרפיית שרירים ועוד.

המשתתפים נפתחו מפגישה לפגישה ושיתפו באתגרי היום יום בעבודה. הם ספרו על עבודתם הצמודה והמסורה במהלך כל שעות היום והלילה. מטופלים רבים תלותיים מאוד והעובדים נאלצים לא פעם להקריב שעות שינה וצרכים אחרים לטובת הטיפול. מצב מתמשך זה מדלדל את משאביהם הנפשיים לאורך זמן. השיחות בקבוצה אפשרו להם לאוורר רגשות וכן לקבל כלים בניהול לחצים וקונפליקטים במהלך היום יום.

באחד המפגשים המשתתפים התבקשו לצייר את המשאב שמהווה עבורם "מקום בטוח", רובם ציירו את הבית שלהם בהודו, וציירו בהשקעה ובתשומת לב לפרטים, בצבעוניות רבה והתקשו להפסיק את המשימה.

עם סיום התהליך הקבוצתי בקשו המשתתפים לקבל תעודות שלדבריהם יכולות לסייע להם בעתיד גם בהודו.המשתתפים הודו מאוד על תשומת הלב והמשאבים שהושקעו בהם וציינו כי קבלו ידע רב שיסייע להם במצבי לחץ שגרתיים ולא רק בשעת חירום.

ליאורה אלפרן, מנהלת מרכז חוסן בשדות נגב: "חשוב לנו לציין כי יכולנו לכנס את הקבוצה הנוכחית בגלל שהקשישים מגיעים למרכז היום,קיימת קבוצה נוספת של עובדים זרים בסיעוד שהקשישים שלהם אינם מגיעים למרכז היום ואליהם עדיין לא הצלחנו להגיע. אנו הצוות שהוביל את הקבוצה חשנו שליחות ושזה המעט שאנו יכולים לעשות עבור אוכלוסיה יקרה זו, אשר נותנת את שנותיה היפות לטיפול ביקרים לנו תוך עבודה קשה ביום ובליל. אנו מקוות כי הקבוצה הזו, תהווה מודל לקבוצות נוספות שיפתחו בכל מרכזי החוסן באזור, וכי נוכל לגייס את ההבנה והתמיכה הן של המעסיקים והן של השירותים החברתיים בקהילה כך שנפסיק כחברה לראותם כאנשים שקופים."