ישראל נפרדה מביפין ג׳ושי ז״ל: הסטודנט הנפאלי שנחטף מעלומים ונרצח בשבי חמאס
באנדרטת חטיבה 8 בכניסה לנתב״ג נערך הבוקר (ראשון) טקס פרידה מביפין ג׳ושי ז״ל, הסטודנט הנפאלי שנחטף מקיבוץ עלומים ב־7 באוקטובר ונרצח בשבי חמאס.
הבוקר (ראשון) התקיים באנדרטת חטיבה 8 שבכניסה לנתב״ג טקס פרידה מביפין ג׳ושי ז״ל - צעיר נפאלי בן 24 שנחטף מקיבוץ עלומים ביום השביעי באוקטובר ונרצח בשבי חמאס. הטקס, שאורגן על ידי מנהלת החטופים, הנעדרים, השבים ומשפחותיהם במשרד ראש הממשלה, נערך במעמד נציגי ממשלת ישראל, שגרירות נפאל ובני משפחתו של ביפין, שהגיעו במיוחד מנפאל כדי ללוותו בדרכו האחרונה חזרה למולדתו.
לטקס הגיעו גם עשרות נציגים ותושבים מהמועצה האזורית שדות נגב, תלמידים, חברי קיבוץ עלומים ועובדי מועצה - שבאו לחלוק לו כבוד אחרון ולעמוד לצד משפחתו ברגעי הפרידה.
ביפין נולד בנפאל והגיע לישראל כסטודנט לחקלאות, שבועות ספורים בלבד לפני מתקפת ה 7 באוקטובר. הוא חלם לפתח את החקלאות במדינתו, וליישם את הידע המתקדם שירכוש בישראל כדי לשפר את חיי משפחתו וכפרו. באותו בוקר נורא בקיבוץ עלומים, נמלט עם חבריו הסטודנטים הזרים למיגונית. כשהושלך פנימה רימון, ביפין הדף אותו בידיו החשופות וזרק אותו החוצה - מעשה גבורה שהציל את חיי חבריו. מחבלי חמאס הצליחו לחטוף אותו לעזה, ושם, כאמור, נרצח.
ביפין היה צעיר מלא חיים ואהבה לישראל. מדי יום שלח סרטונים למשפחתו בנפאל, תיאר את נופי הקיבוץ ואת חבריו החדשים. מעבר לחלומו החקלאי, הוא חלם גם להמשיך לכתוב שירים - כראפר חובב - ולשחק כדורגל, שני תחומים שהיו קרובים ללבו.

ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן, נשא בטקס דברי פרידה מרגשים בשם תושבי המועצה ומדינת ישראל. "ביפין היה כאן זמן קצר, אך הותיר חותם עמוק," אמר עידאן. "ראינו בו - ולא רק בו - לא מתלמד בחקלאות, אלא שותף לדרך, בן בית בתפיסתנו ובאמונתנו. הוא חלק מהסיפור האנושי של המקום הזה - של החקלאות, של האדמה, של העמל ושל התקווה."
בהמשך דבריו פנה עידאן ישירות אל משפחת ג׳ושי: "בשם מדינת ישראל, בשם אזרחיה ובשם כל תושבות ותושבי שדות נגב - אני מבקש מכם, בני משפחת ג׳ושי היקרים, סליחה. סליחה שלא הצלחנו להחזיר את ביפין בחיים. סליחה על כך שחלום של יצירה וצמיחה הפך לכאב גדול כל כך."
עידאן סיים את דבריו בציטוט מדברי הרבי מליובאוויטש: "אלוקים נתן לכל אחד מאיתנו נשמה, שהיא הנר שמאפשר לנו להאיר סובבינו באורו. אנחנו חייבים לא רק להאיר את פנים ביתנו, אלא גם את החוץ, ואת העולם בגדול." והוסיף: "וביפין, במובנים רבים, היה בדיוק הנר הזה - צעיר שנטל את האור הקטן שלו ולקח אותו לקצה השני של העולם כדי ללמוד, לעבוד, לרכוש ידע ולחזור אל מדינתו כדי להאיר את שדותיה באור של תקווה וקדמה. הוא לא זכה לשוב הביתה, אך האור שהביא איתו לא כבה. האור הזה ימשיך להאיר כאן - באדמת העוטף, בשדות עלומים, ובלב כולנו."
בסיום הטקס הונחו זרים לזכרו של ביפין, ונערכה תפילה קצרה לעילוי נשמתו. גופתו תועבר בהמשך היום לנפאל, שם תתקיים לו הלוויה ממלכתית במולדתו.
ביפין ג׳ושי הפך לסמל של גבורה, ענווה ותקווה - צעיר שראה בישראל לא רק מקום של עבודה ולימוד, אלא של השראה ואור. האור הזה, כפי שאמר ראש המועצה תמיר עידאן, "לא כבה - והוא ימשיך להאיר בליבם של כל מי שזכה להכירו."
